חצר המפעל היא סדרת ציורי אקריליק של עודד זידל המזמינה להתחבר ולחוש את הדופק של
פרברי העיר. הסדרה עוסקת במוטיבים אורבניים ומהווה עדות פיוטית המורכבת מפיסות פזל
חידתיות, המיכילות אלמנטים של מופשט גיאומטרי לצד ציור נוף ריאליסטי אקספרסיבי.
השפה הציורית המוזיקלית מהדהדת נופים תעשייתיים ובנויה ממשיכות מכחול תזזיתיות, מחלוקת
שטח חדה ומחיבורים בין הקונקרטי והמוכר לבין קומפוזיציות מופשטות. הציור של עודד זידל מקיים
שיח עם רוחות הרפאים של האבות המייסדים של הציור המופשט: מלביץ’,ליסצקי, פולוק ומונדריאן.
רישום בצבע, ביד חופשית, מתחלף במפתיע במשטחים סטטיים חלקים. הסדר הופך לכאוס ולהפך.
קטע של הציור מתאר פינה בחצר המפעל ולידו משטח צבע מופשט המורכב מכתמים ונזילות. רגע אנו
מסתחררים בתוך האקספרסיה של קווי הרישום ובמשנהו נתקלים במלבן אפור, קר, עם קצוות חדים.
המעברים הללו, מכניסים לציור אנרגיה של קצב ותנועה. זהו ציור שמכיל שני צירים מנוגדים: מצד אחד
זהו ציור הבעתי, מלא רגש, ומהצד האחר מדוד, מחושב ולעתים אטום ומרוחק.
מתוך הטקסט לתערוכה