שם התערוכה הנוכחית של בתיה רוזנק לקוח מן המשפט:
"… וכי הבורא אין לו תחילה ולא תכלה, וכל הנברא יש לו תחילה ותכלה".
(מתוך: השער הראשון – סוד בריאת העולם, ספר הישר לרבנו תם).
עבור רוזנק העשייה האמנותית היא מעין מלאכה בה היא משתמשת בחומרים שונים
ומאפשרת לתהליכים הטבעיים של החומר להתחולל, תוך ויתור כמעט מוחלט על אמצעי הציור המקובלים,
כדי "לברוא עולם". לכל יצירה יש "תחילה", אבל ה"תכלה" (התכלית) עלומה לחלוטין.
התערוכה שלפנינו שבמרכזה עומדת האש, מהווה המשך טבעי לתערוכתה הקודמת "אקווה בלה",
בה בדקה את האפשרויות הציוריות הגלומות במים. כמעט כל העבודות עשויות מעיגולי פיח
הנוצרים על הקנווס בעזרת להבת נר. והתוצאה – יצירות מופשטות , סנסואליות,
שופעות יופי, שאין להן כל צידוק מחוץ לעצמן.
בעידן שבו אנו עדים לחזרה לציור פיגורטיבי עמוס משמעויות,
ממשיכה רוזנק להיות נאמנה לעצמה בלבד, וליצור "אמנות לשם אמנות".
נעילת התערוכה ושיח גלריה: 15.7.17 (מוצ"ש) בשעה 21:00
Image may be NSFW.
Clik here to view.
